אלעד הנדסת תבניות , בניה וקונסטרוקציה בע"מ נ' קולן

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה.

השטר שהוגש לביצוע הינו צ'ק ע"ס 500,000 ₪, שהוגש לביצוע על חלק מהסכום בלבד, 225,000 ש"ח. הצ'ק רשום לז.פ. 5/4/11, וחולל ביום 30/4/12 מסיבת "עבר זמנו". טופס הצ'ק הודפס מראש עם הגבלת הסחירות והעבירות "למוטב בלבד", בשם הנפרע הושמה חותמת המשיבה, והיא זו שהסבה את הצ'ק בגבו, והפקידה אותו בחשבונה.

המבקש טוען כי לא מסר את הצ'ק למשיבה אלא מסר אותו יחד עם צ'ק נוסף ע"ס 600,000 ₪ (להלן: "הצ'ק הנוסף") לישראמרין, על פי התחשבנות ביניהם. המבקש טוען כי המשיבה אינה אוחזת כשורה בצ'ק מאחר ונעשתה אוחזת בו לאחר שעבר זמנו, וכי הוא פרע את החוב המוסכם בינו לבין ישראמרין בגין הצ'ק נשוא התביעה והצ'ק הנוסף בתשלום בצ'ק בנקאי בסך 1,085,000 ₪ 500,000+600,000=1,100,00 בהפחתת עמלת הבנק) ביום 28/8/11 (קבלה מישראמרין צורפה להתנגדות).

לעניין האיחור בהגשת ההתנגדות לביצוע שטר טוען המבקש כי קריסת עסקי הבניה שניהל הביאה לתביעות נגדו במיליוני ₪, ומאחר והמשיבה סיפקה שירותים לחברה שהיתה בבעלותו, סבר כי תיק הוצל"פ זה הינו בגין חוב החברה, לו ערב. בשל המצב הנפשי בו היה, לא טיפל בתיק, אינו זוכר כי קיבל אזהרה, ובכל מקרה יש לו הגנה ראוייה לבירור וסכום הצ'ק גבוה, דבר המצדיק פתיחת שערי בית המשפט בפניו למרות מחדלו.

בדיון, שהתקיים לפניי, נחקר המבקש אודות תצהירו, והוגשו מוצגים כדלהלן: בקשה בתיק ההוצל"פ לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ מיום 24/6/11 ותצהיר תומך (מש/1, מש/2); פרוטוקול ישיבה מיום 20/7/11 בין המבקש, מר דוד סרויה מישראמרין, מר רחביה קסוטו מישראמרין ועד להסכם, ב"כ המבקש, עו"ד ויקי שמעוני (מש/3); סיכום על פי הסכם מיום 21/7/11 חתום ע"י המבקש ומר סרויה (מש/4).

כפי שעלה מהדיון ומהמוצגים, המבקש ידע אודות ההליך למצער בסוף חודש יוני 2012 והגיש את ההתנגדות והבקשה רק בנובמבר 2012, כלומר שהידיעה אודות ההליך והאיחור בהגשת הבקשות אינו במחלוקת. כמו כן מתברר כי נכון למועד ההסכמים מש/3, מש/4 הוסכם בין המבקש לבין ישראמרין כי המבקש ישלם את חלקו בחובות ישראמרין בסך 4,705,000 ₪ (לאחר קיזוז התשלומים ששילם בסך 1,295,000 ₪) לפי החלוקה: המבקש 40%, מר סרויה 50% ומר קסוטו 10%.

לאחר שעיינתי בסיכומים, אני קובעת כי המבקש הציג הגנה ראויה לבירור כנגד זכותה של המשיבה לאכוף עליו את פרעון הצ'ק, ולפיכך יוארך לו המועד להגשת הבקשה, ויתקבל הטעם למחדל, חרף האיחור המשמעותי.

ראשית, לא ברור מדוע טוען ב"כ המשיבה בסיכומיו (סעיפים 1, 3, 29, 30 לסיכומים) כאילו הצ'ק נושא תאריך פרעון של יום 5/9/11. כזכור בדיון הוצג לי הצ'ק המקורי, תואר על ידי בפרוטרוט, והוחזר לב"כ המשיבה. אמת כי התאריך בצ'ק אינו ברור, אך בהינתן כי ב"כ המשיבה בעצמו מילא בבקשת הביצוע את תאריך הפרעון כ"5/4/11", וחזר על תאריך זה במכתבו לראש ההוצל"פ מיום 14/5/12, אליו צירף את פרטי הצ'ק מהבנק הנמשך (מסמכי פתיחת התיק סרוקים בתיק בית המשפט), אין הוא יכול להעלות טענה עובדתית הסותרת טענות קודמות שלו עצמו, וזאת במיוחד כאשר ב"כ המשיבה מעיד בסיכומיו כי המשיבה היא זו שמילאה את התאריך בצ'ק.

מכאן עולה בבירור כי המשיבה אינה אוחזת בצ'ק כשורה משני טעמים, האחד, לא קיבלה את הצ'ק כשהוא שלם ותקין על פי מראהו (סעיף 28(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]) והשני, לא נעשתה אוחזת השטר לפני שעבר זמנו (סעיף 28(א)(1) לפקודה). הצ'ק הופקד בבנק ביום 29/4/12 והוחזר ביום 30/4/12 כעולה מהטבעת המסלקה בגב הצ'ק ועל פניו. הצ'ק חולל מסיבת "עבר זמנו", וב"כ המשיבה לא הוכיח בשלב זה את טענתה של המשיבה כי נעשתה אוחזת בצ'ק טרם מועד פרעונו. לו היתה נעשית אוחזת בצ'ק טרם מועד פרעונו, מה לה כי תתמהמה להפקידו במשך שנה? "בהתחשב בכך ששיקים מוצגים לפרעון בבנקים רק עד שחולפים שישה חודשים ממועד פרעון השיק ובמקרה דנן, הוצג השיק לפרעון זמן רב לאחר אותם 6 חודשים, וכן בבקשה לביצוע שטר לא צוין מדוע הוצג השיק לפרעון באיחור, אזי יש ליתן רשות להתגונן בגין טענה זו בלבד" (בש"א 131993/02 (שלום תל אביב) קפלן נ' סנדר (21.1.2003), מופיע בנבו).

נפנה לטענות היפות כלפי הצד הקרוב. המבקש פירט כי במסגרת קריסתה של חב' ישראמרין, בה היה שותף עם מר דוד סרויה ומר רחביה קסוטו, משך לטובת ישראמרין ומסר לידיו הנאמנות של בא כחו את הצ'ק נשוא התביעה, ע"ס 500,000 ₪ ואת הצ'ק הנוסף ע"ס 600,000 ₪. המבקש טען כי כנג שני צ'קים אלה משך ביום 26/8/11 את הצ'ק הבנקאי ע"ס 1,085,000 ₪, בגינו קיבל את הקבלה מיום 28/8/11, המפנה להסכם מיום 6/7/11. ההסכמים, שהוגשו בדיון, מש/3 ו-מש/4 מתייחסים אכן לחובות גבוהים יותר של המבקש לישראמרין, אך מן הצד האחר מאשרים כי המבקש כבר שילם 1,295,000 ₪, סכום העולה על סכום הצ'ק נשוא התביעה והצ'ק הנוסף. ההסכמים מיום 20/7/11 ו-21/7/11 אינם מתייחסים לצ'ק שבמחלוקת, ואין בהם כדי להפריך את הגנת המבקש כלפי ישראמרין ומכאן כלפי המשיבה בקשר עם התביעה השטרית דנן.

כבר נקבע כי בשלב ההתנגדות לביצוע שטר: "... כי די לו לנתבע להתגונן, אם יפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה לו תבע אותו האדם שאיתו התקשר. לכאורה, הגנה זו פוגמת את זכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כלפי הנעבר, כל עוד לא יבוא הוא וירים את נטל השכנוע המוטל עליו, על פי סעיף 29 (ב) לפקודה, ויוכיח שניתן בתום לב ערך בעד השטר. ראיות שחפץ התובע להביא לשם כך אין מקומן אלא במשפט גופו, לאחר שהנתבע יורשה להתגונן" (ד"ר י. זוסמן, "דיני שטרות" מהדורה שישית, הדפסה שניה, עמ' 262).

בשלב זה לא ידוע מה תמורה נתנה המשיבה לישראמרין עבור הצ'ק, ומה ידעה בעת שקיבלה את הצ'ק, אך העובדה כי הצ'ק מוגש לביצוע בגין חוב הנמוך ביותר ממחצית מערכו של הצ'ק – 225,000 ₪ מתוך 500,000 ₪, מצריכה אף היא בירור, בהינתן כי מעמדה של המשיבה אינו עדיף על זה של הצד הקרוב, ישראמרין.

כל האירועים נשוא ההסכמים מחודש יולי 2011 ארעו לאחר מסירת הצ'ק (כזכור לז.פ. 5/4/11), ואין בהם כדי לשלול את הטענה לפיה הצ'ק הבנקאי מחודש אוגוסט 2011 פרע את הצ'ק דנן ואת הצ'ק הנוסף, ואין בכך שהמבקש נותר חייב כספים לישראמרין, אם כך היה, כדי ל"החיות" את החבות בצ'ק דנן לאחר שפקעה.

העובדה שהמשיבה ישנה על זכויותיה ולא הפקידה את הצ'ק יותר משנה לאחר המועד אותו מילאה בצ'ק, מחזקת את טענת המבקש ואת אמונתו כי החוב נשוא הצ'ק נפרע, ומטילה על המשיבה להוכיח את כל יסודות עילת התביעה השטרית כלפי המבקש.

הסיכום הינו כי המבקש הציג הגנה ראוייה לבירור בפני התביעה השטרית, וניתנת לו רשות להתגונן בכל טענותיו שבתצהיר.

בנסיבות אלה טעמי המבקש לאיחור לפיהם ריבוי החובות עיכב אותו בהגשת ההתנגדות לביצוע שטר, בין אם לא ידע מה בסיסה המדוייק של התביעה ובין אם נכנס למערבולת של הליכי הוצל"פ, מצדיקה קבלת הבקשה להארכת מועד, במיוחד מאחר ומדובר בהזדמנות הראשונה לברר את הטענות, ולא, למשל, בערעור: "מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסך המובא בפניו ולהגיע לחקר האמת. נעילת דלתות בית המשפט, בפני צד הרוצה להשמיע את טענותיו, בגלל טעות, מחדל או רשלנות, איננה רצוייה" (ע"א (באר שבע) 1068/99 היבש נ' גבעתי, תקדין-מחוזי 2002(1), 29860) ראו גם ע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כ(3) 477, בו נקבע: "אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על ידי האמצעי של פסיקת הוצאות...".

המועד להגשת ההתנגדות מוארך וההתנגדות לביצוע שטר מתקבלת.

לאור האיחור שהוכח בהגשת הבקשה אין צו להוצאות שלב זה של הדיון, וההוצאות, שהיה עליי לפסוק לטובת המבקש בגין קבלת בקשתו, מתקזזות אל מול ההוצאות, שהיה עליי לחייבו בגין האיחור בהגשת הבקשה.

התיק מועבר לסדר דין רגיל.